פוליטיקה וחברה

עלייתה ונפילתה של פרדיגמת הכלום של נתניהו

כן, קראתם נכון. ניסחתי את הכותרת של הפוסט דווקא לאחר נצחונו המזהיר של בנימין נתניהו בבחירות. אין ספק ש 36 המנדטים שהוא השיג עבור הליכוד עם 3 כתבי אישום בפתח, לבד מול נבחרת הגליקטיקוס של רשימת "כחול לבן", הם הישג חסר תקדים. כפי שהצעתי עוד לפני הבחירות, על המחנה הליברלי להעביר את תקוותיו אל המרחב האזרחי. אבל הכוונה בכותרת הפוסט היא לא למהפך שלטוני שלא התרחש וגם לא להכרזות ה"לא יהיה כלום" של נתניהו ביחס לחקירותיו; אלא לגישת הכלום אותה הנהיג במשך שנים ואשר צפויה להשתנות עם הקצנת הקואליציה ימינה בנושאי דת ומדינה. הקדנציה שמתחילה כעת היא הזדמנות מצוינת לסכם עידן. לראשונה הלחצים הכבירים הצפויים מבית (הקצנת הכנסת ימינה) ומחוץ (עסקת המאה של טראמפ שתוצג עוד חודש) כמו גם האינטרס ההישרדותי האישי שלו עצמו יגרמו לביבי לבצע מהלכים מהותיים, לכאן או לכאן. כך הוא ייאלץ לנטוש את העמדה הפסיבית בה נקט לאורך השנים.

ביבי איננו אידיאולוג ימני. אין לו ברק בעיניים ליישם משנה כזו או אחרת אלא הוא איש שיווק מצוין, מעין זיקית פוליטית אשר מתאימה את צבעה לתוואי השטח. ביבי יודע לענות על צרכי הלקוחות שלו ולהתאים את עצמו לכל סיטואציה פוליטית, ללחצים מבית ומחוץ. אפילו כאשר ביבי ומשפחתו מותקפים באופן אישי והוא חש פגוע וקולו נחנק, עדיין נראה שהכל בשליטה. כל מהלך ומימיקה של ביבי מתוזמרים היטב בהתאם לקמפיין או לאינטרס הפוליטי שלו. לכן אין לו כמעט טעויות או פליטות פה, הוא מצליח למשול לאורך זמן והתוצר איך נאמר, מושלם, ההצגה הכי טובה בעיר. לכן רוב העם אוהב אותו וגם שונאיו מתפעלים מהיכולות שלו. ביבי יודע לעשות את כל מה שצריך כדי להתאים את מדיניותו לצו השעה ולתת לכמעט כולם תחושה שהאינטרס שלהם ימומש בשלב כזה או אחר.

הבייס מערי הפריפריה מצביע מתוך רגש? אז בואו נשווק לו קמפיינים מפחידים ("הערבים נוהרים") או כאלו אשר מציפים את התנשאות השמאל ואת הייצר לעשות לו דווקא ("אני בוט גאה"). התושבים דורשים ביטחון? נסית את הדיון למניעת הסכם הגרעין עם אירן ונהפוך את הביטחון למושג יחסי באמצעות השוואת העת הנוכחית לתקופת האינתיפאדה והסכמי אוסלו. הימין המתנחלי רוצה לראות הוכחות שהבניה מתרחבת? נביא בפניו דוגמאות נקודתיות לתנופה בבניה ונבטיח להרחיבה בהמשך. אובמה לוחץ משמאל? נציג את המקומות בהן הבניה דווקא הוקפאה וניתן לו את התחושה שיהיה הסכם מדיני מתישהו (נאום בר אילן). מה שקרה זה שבמהלך כהונתו נתניהו הצליח להפעיל את מצביעיו בעת הבחירות, לתמרן את יריביו ולהדוף את כלל הביקורות שהופנו כלפיו ומכל אלו נולדה מעין מציאות פרווה שמשקפת את ממוצע הלחצים שמופעלים על ביבי. אז יגידו שזוהי מהות הפוליטיקה והדיפלומטיה אבל אני חושב שנתניהו לקח אותן לקצה ורוקן אותן מכל תוכן.

אותו הדבר גם בכלכלה. אמנם נתניהו קידם כלכלה ניאו-ליברלית משגשגת אך התחמק מהתמודדות עם בעיותיה. למשל, יוקר המחיה, משבר הדיור ופערים חברתיים בין מרכז ופריפריה ובין עשירים לעניים. בכל פעם שהתעוררה בעיה שכזו הוא ניסה לפתור אותה רק בדיעבד בעקבות לחץ מתמשך מצד הציבור, לדוגמא המחאה החברתית של 2011 אשר קיבלה מענה (או הושתקה, תלוי את מי שואלים) באמצעות וועדת טרכטנברג ומאוחר יותר דרך מינויו של משה כחלון לשר האוצר. בנוסף, נתניהו אהב להציג בכנסים תהליכים חיוביים במגזר הפרטי כגון צמיחת ההייטק הישראלי כאילו הוא האחראי המרכזי לכך. דוגמא אותה אהב במיוחד היא דרישתו להסיר רגולציות במספר תחומים במשק אשר עודדו תחרות. אז אמנם אינני כלכלן אבל ישנם לדעתי תהליכים כלכליים שמתרחשים באופן טבעי לצד כאלו שכל ראש ממשלה ממוצע היה מקדם. נכון שהיו מספר מהלכים מוצלחים עליהם נתניהו הטביע חותם באופן אישי, אבל הגאונות שלו היא לעשות מעט מאוד ולהציג הצלחות רבות אחרות כנובעות ממדיניותו. בואו לא נתבלבל. למרות שביבי מתגאה השכם וערב בהפרטת המגזר הציבורי, רוב מוסדותיו נותרו שמנים ובירוקרטים למדיי כאשר האינטרסים של הוועדים הגדולים נשמרו. נוכחותו של חיים כץ, מספר 13 ברשימת הליכוד לכנסת ה-21 היא דוגמא מובהקת לכך. להבדיל, דווקא קריאתה של מפלגת זהות (שאמנם לא נכנסה בסוף לכנסת) לנתק את כבלי המדינה ובעלי האינטרסים משלל תחומי החיים היא קריאה אקטיבית לשינוי מהותי ביחס לקיים, אפילו אם המטרה היא פסיביות ממשלתית.

כעת נפל דבר. כולם מדברים על 36 המנדטים שהשיג הליכוד אבל לדעתי דווקא ההצבעה למגוון מפלגות ימין אידיאולוגיות (לרבות הימין החדש וזהות אשר בכל זאת זכו למצביעים רבים) לצד 35 המנדטים שהשיג בני גנץ מראה שלציבור נמאס מהמעטפת והוא רוצה תוכן ברור ודרך סדורה לפתור את בעיותיו. נמאס לו לצפות בסרט מצוין ולאכול פוקפורן בהנאה אלא הוא רוצה לראות יוזמה ועקביות. בניגוד לרוב הפרשנויות אני לא חושב שתוצאות הבחירות הן רק ביטוי לאהדה לביבי או להקצנת העם ימינה, אלא הדרישה העיקרית שעלתה היא דווקא להחליף את הפרדיגמה הפסיבית בפרדיגמה אקטיבית.

כל אחת ממפלגות הימין האידיאולוגיות שרצו לכנסת הביאה עימה אג'נדה של תוכן, דתי ולאומי, החל מסיפוח השטחים והרחבת ההתנחלויות ועד לשאלות של דת ומדינה. אם נוסיף לאלו את להיט מערכת הבחירות – מפלגת זהות אשר גרדה את אחוז החסימה מלמטה, ניתן לזהות נהייה של צעירים רבים אחר בשורת החירות של משה פייגלין. דוגמא נוספת היא 35 המנדטים שהשיג בני גנץ חרף הפסדו לביבי. חלקים גדולים בעם ראו בגישתו האכפתית של גנץ פתח לתקווה ולשינוי. בני התחייב לפעול לפתרון משבר מערכת הבריאות, הפקקים בכבישים, יוקר המחיה ולשם אחדות בין מצביעי ימין ושמאל. מוזמנים לקרוא את הפוסט בו הסברתי על הקשר בין גנץ לפוליטיקת התקווה של אובמה. במקביל לדרישת העם, תוך בערך חודש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי לפרסם את עיקרי עסקת המאה שלו והדבר ייאלץ את נתניהו להסכים בקונסטלציה כזו או אחרת לחתום על ההסכם מצד אחד, אך גם לשמור על האינטרסים של שותפיו הקואליציונים מימין – על מנת שהם יגבו אותו בנושא כתבי האישום. כל זאת מבלי להזכיר את התעצמותן של שתי המפלגות החרדיות (16 מנדטים סה"כ) אשר הולכות למנף את כוחן הפוליטי על מנת להציג לבוחריהן הישגים חדשים בנושאי דת ומדינה.

אם עד עכשיו נתניהו ניהל מדיניות של כלום עטופה במניירות של עשייה כעת הוא יצטרך להניע מהלכים מהותיים – לא כי הוא הופך את עורו ויתחיל ליזום מרצונו, אלא כיוון שהציבור מחפש כעת מנהיגות אקטיבית ופעולות של ממש וכאשר הלחצים מבית ומחוץ הופכים להיות חזקים מתמיד. אז ביבי כמו ביבי קורא את צרכי לקוחותיו, אם הציבור ונציגיו מחפשים מנהיגות אקטיבית אז הוא יכנס לדמות ויתחיל ליזום. לא במקרה כבר במהלך הקמפיין ולראשונה מזה עשור ביבי הבטיח לבוחריו שיספח הפעם את שטחי יהודה ושומרון. אולי בטילים הבאים שינחתו על הדרום, חלילה, יענה ביבי לקריאות הימין הקיצוני לצאת למבצע מקיף לכיבוש עזה ואו אז המחנה הליברלי עוד יתגעגע לנתניהו הפסיבי..

*קרדיט לצילום למעלה: דוברות בית הנשיא. הצלם – אבי אוחיון, מתוך אתר פיקיויקי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s