פוליטיקה וחברה

תמימות בוגרת

מי שעקב אחר הפוסטים הקודמים בבלוג לא יכול היה שלא להבחין בגישה קצת תמימה מאחורי חלק מהרעיונות והפרשנויות. למשל, הרעיון לשפר את פני החברה דרך פעילות בינאישית ספונטנית הוא רעיון תמים. זו תמימות להאמין ברעיונות כאלו לנוכח ההיסטוריה של שינויים חברתיים ולאור האינטרסים שמניעים אותנו בחיי היומיום. שינוי וולנטרי במישור הבינאישי דורש התגייסות לדרך מסוימת תוך התמדה בפעילות קונקרטית לאורך זמן והדבר לא בהכרח תואם את הרצונות של כולנו או את שגרת היומיום העמוסה שלנו בעבודה, חיי משפחה ובילויים; וכמובן יש שיראו בשינוי ברמת מיקרו דבר תלוש מיסודו כיוון שהכוח והכסף הגדול נמצא בידי הממשלה ולכן רק היא זו שיכולה באמת לקדם תיקון חברתי.

ובכל זאת, האמונה שאפשר אחרת מעוררת חשיבה שמתנתקת מכבלי הקיים. אני מאמין שתמימות היא תכונה חשובה אשר יכולה לשמש כמנוע לשינוי. לא רק בקרב ילדים ובני נוער אשר אצלם התכונה נחשבת לגיטימית, אלא גם אצל אנשים בוגרים. התמימות מאפשרת חשיבה מחוץ לקופסא, מעין חלימה על מה יכול להיות טוב יותר וכיצד ניתן לשנות נורמות לא מוסריות. העניין הוא שתמימות, מעצם הגדרתה, עוסקת בשאלות של טוב ורע במקום בפרקטי ובקיים ועל כן היא מזוהה עם ילדותיות זאת כאשר הבגרות מזוהה עם ענייניות וראציונליות מתוך ההבנה שהמציאות מורכבת יותר. עם השנים אנו לומדים שההבדל בין טוב ורע אינו ברור תמיד ושהחיים שזורים באינטרסים ובמנגנוני כוח רבי עוצמה אשר גורמים לנו לזלזל בניסיונות לשנות משהו. הרציונליות והענייניות מתעצבות גם מתוך צורך לייעל את הזמן. בעת הבגרות השגרה נהיית אינטנסיבית, האחריות גדלה, המשימות מתרבות והזמן נהיה מצרך יקר. אז אמנם נתקל בשאלות מוסריות ברמת התא המשפחתי הקטן שלנו כמו בחירת החינוך לילדינו אך נמנע מלשאול שאלות בסיסיות על העולם כפי שהיינו עושים באורח ספונטני במהלך ילדותינו ("אמא למה הקבצן הזה לא הולך לעבוד?").

אם זה עדיין לא ברור, אז כן, משהו מהתמימות הזו נותר אצלי גם כאדם בוגר. מה שהנחה את דרכי זה פחות הפרקטי אלא העיקרון, מה צודק ומה צריך להיות. נכון שעם הזמן למדתי לשחק את המשחק כשצריך אבל התמימות אפשרה לי להתעניין באנשים ובמצבים בצורה נקייה יותר. עניינו אותי סוגיות מוסריות סביבי, אמנם לא כאיש מעשה, יזם או אקטיביסט, אבל כמתבונן מהצד. עניין אותי לעצור רגע ולעשות זום אאוט על סיטואציות ונורמות שונות בחיי ולנסות להבין האם זה אני או הנורמה שלא בסדר והדבר גרם לי להתעניין בלימודי סוציולוגיה. גיליתי דיסציפלינה מדעית שעושה בדיוק את זה, חושפת את הבעייתיות בנורמות מסוימות תוך הצעת חלופות. הפגנת תמימות בוגרת, כפי שאני מנסה להציגה כאן, אמנם איננה מהלך אינטלקטואלי-ביקורתי סדור אבל היא קריאה לתהות מה צודק ומה לא וכיצד יכול להיות טוב יותר. אין הכוונה לתמימות נאיבית שנובעת מחוסר ידיעה והבנה אלא לתמימות מודעת – כזו אשר מאמינה בשינוי ומחברת אותו למציאות לאחר מכן. אני מאמין שאצל רובנו קיימת תמימות כלשהי אשר נדחקה הצידה עם השנים.

לא מעט אנשים כיום מחפשים לאזן את אורך החיים הפרגמטי שלהם על ידי לקיחת חלק בפעילות התנדבותית במסגרתה הם עוזרים ומסייעים ללא תמורה. אני מאמין שההתנדבות מאפשרת למתנדבים לתת ביטוי לאותה תמימות שהודחקה ואני מציע כאן אופציה קלילה יותר בעבור מי שאין בכוחו להתנדב הלכה למעשה. אני מציע מעין התנסות חווייתית בחיי היומיום. נסו להחזיר לזמן מה את אותה תמימות מפעם על מנת להיות סקרנים סביב שאלות של מה טוב ולא טוב ומה צריך להיות, זאת מבלי לוותר על המורכבות. הסתכלות תמימה על המציאות לא צריכה לבוא לידי ביטוי דווקא דרך עבודה בתחומים שעוסקים בשאלות נורמטיביות כמו עריכת דין, פוליטיקה, אקדמיה או עיתונאות וגם לא בהכרח דרך יזמות חברתית או עבודה סוציאלית, אלא מדובר בגישה כלפי הסביבה הטבעית שלכם: במקום העבודה, במרחב הציבורי ואף בחיי הפנאי. הסתכלו סביבכם ובדקו מה מרגיש לכם לא נכון או אילו רעיונות יש לכם על מנת לעזור לזר, לשפר את האווירה בעבודה או בכדי לתקן את היחס הנהוג כלפיכם או כלפי עובדים מסוימים סביבכם. לדוגמא להישאר שעה נוספת בסוף היום על מנת לעזור לעובד שמתקשה בפרויקט או לאזור אומץ ולהיות זה שמסכים להקשיב לזר תמהוני באוטובוס. אין הכוונה להטיף לצדק ולהתפלצן עליכם דרך הפוסט הזה וגם אני לא מציע לכם להטיף לאדם אחר. זה עושה נזק יותר מאשר תועלת. אני מתכוון שאתם יכולים להפיק סיפוק רב מלתת למוסר הפשוט מקום קצת יותר מרכזי בשגרת חייכם. לא צריך לוותר על הפרקטי או על המורכבות של כל סיטואציה אך נסו לא לתת למורכבויות שמתגלות לאורך הדרך לפסול מלכתחילה כל רעיון לשינוי או תיקון מוסרי. נסו לתת לתמימות מקום במהלך חיי היומיום ושתפו אותי בחוויותיכם. כן, אני מודע לכך שרובכם כנראה לא תעשו את זה וגם מי שירצה לא יתמיד בדבר יותר מפעם אחת, אבל אני אמשיך לקוות.. אני תמים.

*נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, כמובן שהכתוב מתייחס גם לנשים.

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “תמימות בוגרת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s